כניסת מורשים | |
עמוד בית
אודות
המכללה לאילוף
חינוך ואילוף
סדנאות והרצאות
כתבות ומאמרים
צור קשר

מאמרים נוספים

כלבים מספרים


clicker training לעומת training with a clicker



האם אתה עורך *"אילוף קליקר" או מאלף המשתמש בקליקר?
מאמר מתורגם מאת – קאת'י סדאו


התחלתי ללמד אנשים כיצד לאלף את כלביהם בעזרת קליקר ב1996. בזמנו רב בעלי הכלבים לא שמעו כלל את המונח "אילוף קליקר" ומעט מדריכי כיתות התייחסו לכך ברצינות. מודעת הפרסום שלי בדפי זהב המקומי היתה היחידה שהזכירה את המילה "קליקר". הייתי צריכה לשכנע תלמידים אפילו לנסות את האביזר החדשני הזה.
עשור לאחר מכן קליקרים נפוצים בכיתות אילוף כלבים, אולם אני טוענת ש"אילוף קליקר" עדיין לא.

אני מאמינה ש"אילוף קליקר" הוא מונח לא מוצלח עבור מה שאנו עושים. הוא מטעה בשני אופנים:
1. אתה יכול לעסוק ב"אילוף קליקר" מבלי בכלל לגעת בקליקר. עשיתי זאת כשאלפתי יונקי ים. באותן 11 שנים השתמשתי במגוון מרקרים (סמנים) התנהגותיים, כולל משרוקית בעלת תדרים משתנים (עם לוויתני בלוגה), פעמון תת ימי (עם דולפינים בחיל הים האמריקאי באוקיינוס הפתוח), המילה "טוב" שנאמרה בטון קבוע וספציפי (עם ניבתן בשם אי.טי) ומחיאת כף אחת שקטה – מרקר ויזואלי (עם הדולפינים באוניברסיטת קוואלו בהוואי, במעבדת יונקי הים).
2. אתה יכול להשתמש בקליקר לשם אילוף, ועדיין לעשות משהו שונה מ"אילוף קליקר". כבר ראיתי מאלפים שלא מצאו שום דבר מוזר באחיזת קליקר ביד אחת, ושלט רחוק של קולר חשמלי ביד השניה. הגזרים הללו מלווים במקלות גדולים. בבירור, זה לא אילוף קליקר.

אז נותרנו בניסיון להגדיר מהו "אילוף קליקר" (א.ק) כדי להבדיל זאת מ"אילוף עם קליקר". (א.ע.ק) לפני שאעשה זאת, ברצוני להבהיר מספר דברים:
• חשוב שתהיינה הגדרות ברורות. הן מאפשרות לנו לדבר על רעיונות אבסטרקטיים בצורה ברורה, חפה מדו משמעויות בשיח בינינו.
• הגדרות הן מרכיבים חברתיים. הן לא מונחתות מלמעלה לתוך טבלאות. אנו – כל אחד המשתמש בשפה, יוצר אותן באמצעות דיון ושימוש עקבי, למרות שדעת מומחה נוטה לקבל משקל רב יותר.
• אין צורך שהגדרת "מאלפי קליקר" (לעומת "לא מאלפי קליקר") תעורר מחלוקת. אנו מדברים על שיטה ופילוסופיה, לא על תיוג ערכי. למרות אהבתי הגדולה לקידום "אילוף קליקר" בסמינרים ברחבי המדינה (ארה"ב) אני לפעמים משתמשת גם בטכניקות אחרות (לדוגמה, התניית נגד קלאסית). כשאני עובדת עם בע"ח אני לפעמים עורכת "אילוף קליקר" ולפעמים לא. התיוג "מאלף קליקר" נראה שולי לנקודה המהותית – הגדרת "אילוף קליקר".

ובכן, כשאתה משתמש בקליקר לאילוף בעל החיים, האם אתה
  (א.ק)  “clicker trainer” או “training with a clicker”? (א.ע.ק)
על מנת להשיב על השאלה, הבא בחשבון את השאלות הבאות:

1. האם הקליקר הוא **"סמן אירוע"?
**event marker
 א.ק: הקליקר "מיירט" התנהגות בזמן התרחשותה, רגע של ניע של השריר. (בבעלי חיים שכבר "שוחים" בהבנת הקליקר, הקליק לעתים מציין "חוסר התנהגות" – חוסר ניע.)
א.ע.ק: השימוש בקליקר מתבצע בדרך פחות מדוייקת, בה הקליק הוא ציון כללי שבעל החיים זכה בפרס.

2. האם ה"קליק" הוא שחרור?
א.ק: הקליק מיידע את בעל החיים שהתנועה שהוא ביצע עמדה בקריטריון הנוכחי של המאלף, משמע, ההתנהגות "הספיקה" כדי לזכות בחיזוק.
א.ע.ק: לאחר השמע "קליק", המאלף יכול לבקש התנהגות נוספת מבעל החיים לפני שהוא "ישלם" (כלומר, לאחר הקליק, המאלף יכול לעכב את מתן החיזוק כיוון שהכלב לא נשאר במקום, או לא סיים את תרגיל האג'יליטי)

3. האם הקליק הוא בעל משמעות ייחודית?
א.ק: זהו מרכיב חיוני שבעל החיים יזהה את הקליק כאות עצמאי בעל משמעות מובחנת. לכן, מושם דגש רב לוודא שצליל הקליק יתרחש בסוג של "ריק", ללא גירויים מתחרים.
א.ע.ק: לא פעם הקליק נלווה לגירוי משמעותי אחר עבור בעל החיים, המתרחש במקביל ל"קליק". (לדוגמה, פיתוי באמצעות פיסת אוכל מעל אף הכלב). כתוצאה מכך, בעל החיים פחות רגיש לצליל הקליק. הוא לא יגיב לקליק בצורה שתעיד על צפייה למזון או משחק. (לדוגמה, יסתכל על מקור הקליק, יכשכש בזנב וכד')

4. האם הקליק מנבא חיזוק חיובי עוצמתי?
א.ק: הקליק מוצמד לתאוות העמוקות ביותר של בעל החיים: אוכל, צעצועים, משחקים אינטראקטיביים, יחסים חברתיים וכד'.
א.ע.ק: הקליק מוצמד לא פעם לחיזוקים חלשים יותר כמו שבחים וליטופים.

5. האם מתן החטיף מתבצע "בתנוחה"?
א.ק: הדגש הוא על מתן החטיף מהר ככל שניתן מיד לאחר הקליק (אך לעולם לא באופן סימולטני). החטיף ניתן ללא תלות בתנוחה או המיקום של בעל החיים לאחר הקליק. המאלף יודע שהתנוחה מחוזקת בשניה בה מסופק החטיף, וכך בעת שהוא מתכנן את הסשן הוא מביא בחשבון מגוון דרכים לספק את החיזוק.
א.ע.ק: הדגש הוא על מתן החטיף בעת שבעל החיים עדיין נמצא בתנוחה הנכונה. החטיפים יכולים להתעכב או לא להנתן אם בעל החיים זז לאחר השמע הקליק. (לדוגמה: אם הכלב נע קדימה בזמן תרגול "רגלי", או קם מישיבה)

6. מי עושה את עיקר העבודה?
א.ק: הלומד הוא המשתתף הפעיל יותר, נע יותר מהמאלף, אשר נותר יחסית פאסיבי. העבודה של בעל החיים היא "להתנהג", כלומר לנוע. התפקיד של המאלף הוא לצפות בבעל החיים, ולתגמל בחיזוקים בתזמון נכון, בעקביות ובתדירות גבוהה.
א.ע.ק: המאלף הוא המשתתף הפעיל יותר, נע סביב בעל החיים אשר נשאר יחסית פאסיבי. המאלף מתרכז ביצירת התנהגות ומשתמש לצורך כך פיתוי באמצעות מזון, שפת גוף, ועירור פיזי כדי "לעזור" לבעל בחיים.

7. האם רכישת מספר התנהגויות מפתח במהירות המירבית היא מטרה מרכזית בתהליך האילוף?
א.ק: כל סשן של אילוף הוא השקעה ביכולת ארוכת הטווח של בעל החיים ללמוד. המאלף, המבין זאת, "מקריב" עמידה מיידית בדרישות כדי ליצור מומנטום לקראת המטרה החשובה יותר עבורו, והיא למידה מואצת, כשבעל החיים "למד ללמוד" ואילוף הופך להיות נטול מאמץ. זה קורה בד"כ כשאנו מאפשרים לבעל החיים "לחלץ" עצמו ממצב תקוע בכוחות עצמו, ללא עזרה של המאלף ע"י פיתויים ועירורים למיניהם.
א.ע.ק: בראש סדר העדיפויות עומד הצורך להביא את בעל החיים להתנהגות מסויימת במהירות המירבית. (לדוגמה, להביא את הכלב למצב שכיבה במהירות ובאופן מושלם). ניתן להשתמש בפיתויים, עירורים והובלה פיזית – כולם גירויים המקדימים להתנהגות, על מנת להאיץ את התהליך. בעל החיים ילמד את ההתנהגות במהירות, אך בעתיד כשנרצה ללמדו התנהגויות בסיטואציות חדשות סביר שהוא יוותר פאסיבי וימתין ל"רמזים" מהמאלף.

8. האם כל 4 הקואורדינטות של ההתנייה האופרנטית משתתפות בתהליך באופן שווה?
א.ק: אילוף קליקר הוא באופן מוצהר צורה לא מאוזנת של התנייה אופרנטית. יש בו העדפה חד משמעית לחיזוקים חיוביים. (כלומר, המאלף מוסיף גירויים שבעל החיים מעוניין בהם בעקבות התנהגות רצויה)., ובצורה פחות נחרצת נעשה גם שימוש ב"ענישה שלילית" (כלומר, המאלף מסיר גירויים שבעל החיים חושק בהם). ברב הפעמים אילוף קליקר נמנע משימוש בענישה חיובית (כלומר, הוספת גירוי לא נעים עבור בעל החיים) וחיזוק שלילי (כלומר, מסיר גירוי לא נעים עבור בעל החיים בעקבות התנהגות נכונה). אילוף קליקר נפטר מהתנהגויות לא רצויות באמצעות הכחדה, אילוף התנהגויות חליפיות, התנהלות וענישה שלילית.
א.ע.ק: 4 האפשרויות של ההתניה האופרנטית נמצאות בשימוש זהה פחות או יותר. ענישה חיובית כגון משיכה בקולר, התערבות פיזית ונזיפות נמצאים בשימוש כדי להפטר מהתנהגויות לא רצויות וכדי להתמודד עם בעל חיים שאינו משתף פעולה. הגירויים האורסיביים הללו באים במקביל לשימוש בקליקים ובחטיפים.

9. האם הדגש העיקרי הוא שליטה או תקשורת?
א.ק: אילוף קליקר הוא שיטה אלגנטית ואפקטיבית לתקשר עם בעלי חיים בצורה ברורה. היא מציבה לבני האדם אתגר להשתחרר מכבלי השפה המילולית ולהתחבר לדרך אוניברסאלית יותר להעברת אינפורמציה. בעקבות זאת מגיעה גם שליטה על התנהגות בעל החיים, כערך נלווה לעקביות, תקשורת ברורה ומוטיבציה אפקטיבית.
א.ע.ק: שליטה בהתנהגות היא המטרה העקרונית של האילוף. תקשורת עם בעל החיים היא רק האמצעי להשיג זאת.

10. האם הכרחי לזהות את הפוטנציאל המלא של יכולותיו ההתנהגותיות והקוגנטיביות של בעל החיים אותו מאלפים?
א.ק: אילוף קליקר במיטבו מביא את פוטנציאל בעל החיים הלומד לרמתו הגבוהה ביותר. הוא שואף להביא את בעל החיים למלוא פעילות פיזית ומחשבתית בתהליך האילוף. הוא מעודד את נוכחות "האחר" ע"י הרחבה תמידית של הרפרטואר ההתנהגותי של בעל החיים המשתתף באמצעות הצבת אתגרים קוגניטיביים.
א.ע.ק: אילוף עם קליקר גם כן יכול לשאוף למצות את הפוטנציאל של בעל החיים. אולם פעמים רבות, המטרה האולטימטיבית היא רפרטואר ספציפי מבודד של התנהגות "צייתנית", שמוצגת בצורה אמינה על פי פקודה.

כמובן, לקליקר אין שום משמעות משל עצמו. הוא יכול להיות בשימוש בהמון צורות, הן באילוף בעלי חיים והן מחוץ לתחום הזה. (לדוגמה: מחלקות מוטסות של צבא ארה"ב השתמשו בקליקרים במלחה"ע ה2 לזיהוי כוחות ידידותיים.) עם זאת, אני מקווה שהמונח "אילוף קליקר" ייצג שיטה אחידה בעלת סטנדרטים קבועים, ושהקולגות שלי ה"מאלפים עם קליקר" יכנו את שיטתם בכינוי אחר.

 

מפת האתר  |  חיפוש באתר  |  טבלת קורסים  |  טופס רישום